החלטה בתיק סע"ש 20542-11-13

1.      לפניי בקשה למתן היתר למשלוח הודעות לצדדים שלישיים - מר מרטין לנדמן ומר ליאון הריס - או לצרפם כנתבעים נוספים בהליך (להלן: מר לנדמן ומר הריס).

הבקשה הוגשה במסגרת תובענה שהגיש המשיב נגד הנתבעת 1 והמבקשים לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתו וסיומה.

2.      ואלה טענות הצדדים בתמצית:

2.1.   המבקשים טענו כי מר לנדרמן הוא זה שסיכם עם התובע את תנאי העסקתו ושילם את שכרו בין בעצמו ובין באמצעות חברה בבעלותו. בנוסף נטען כי מר לנדמן הסכים להתפטרות של המשיב וסיכם עימו את תנאי סיום עבודתו. בנסיבות אלה נטען כי מר לנדמן היה מעסיקו של המשיב יחד עם הנתבעת 1 והמבקשת 1.

עוד נטען כי מר לנדמן התחייב כלפי הנתבעת 1 והמשיבה 1 לשאת בכל התוצאות הכספיות של העסקת המשיב וזכויותיו. המבקשים אף הוסיפו כי מר לנדמן היה בעל מניות בנתבעת 1  ובמבקשת 1 ודירקטור בשתיהן, כמו המבקש 2.

המבקשים הוסיפו וטענו כי מר הריס הוא בעל מלוא הזכויות להירשם כבעל המניות של הנתבעת 1 וכי בזמנים הרלוונטיים לתובענה היה דירקטור ובעל מניות בנתבעת 1 כמו המבקש 2 ולכן אם ייקבע כי המבקש 2 אחראי אישית כלפי המשיב הרי שיש לקבוע זאת אף כנגד מר הריס.

בנסיבות אלה התבקש בית הדין להתיר למבקשים לשלוח הודעת צד שלישי כנגד מר לנדמן ומר הריס או לחלופין לצרפם כנתבעים נוספים בתובענה.

2.2.   המשיב טען כי מטרת הבקשה היא לסרבל את ההליך ולהערים מכשולים על בירורו. עוד נטען כי הבקשה לא הוגשה ממניעים ענייניים וכל מטרתה לחרחר ריב בין המשיב וקרובי משפחתו. המשיב הוסיף וטען כי ההודעה לצד שלישי אינה נוגעת ליחסי עובד ומעביד אלא למערכת העסקית בין המבקשים למר לנדמן ומר הריס. נטען כי המבקש 2 מודה במסכת העובדתית ובקיומם של יחסי עובד ומעביד בינו לבין המשיב וכי אין כל רלוונטיות לסיכומים בין בעלי המניות. עוד נטען כי למבקשים עומדת הזכות להגיש תביעה נפרדת נגד מר לנדמן ומר הריס אם תתקבל התביעה והם יחויבו בתשלום למשיב. המשיב טען כי הוא זה הבוחר את הנתבעים וכי אין מקום לצרף נתבעים נוספים שלא על דעתו.

המסגרת הנורמטיבית

3.      הלכה היא כי יש לאפשר משלוח הודעת צד שלישי אף במסגרת הליכים המתנהלים בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 .

4.      כידוע, מטרת ההודעה לצד שלישי היא לכבול את הצד השלישי להכרעה בתובענה, להביא את הסכסוך בין הנתבע לצד השלישי לידי סיום במסגרת התביעה העיקרית ולחסוך בהוצאות ניהול הליך נפרד.

5.      נפסק כי השאלה העיקרית העומדת לפתחו של בית הדין בעת דיון בבקשה למתן היתר למשלוח הודעה לצד שלישי היא שאלת סמכותו העניינית לדון בהודעת צד שלישי או אם מדובר במערכת עובדות אחת המצמיחה עילות שונות בין בעלי דין שונים. ובלשונו של בית הדין הארצי בעניין ליטבק: 

"עילתה של הודעת צד שלישי, צריך שתבוא במסגרת הכוללת של הסמכות העניינית של בית הדין לעבודה. 'בשוקלו אם להתיר הגשת הודעה לצד שלישי, יבחן בית-הדין לעבודה, האם התביעה נגד הנתבע וכן ההתדיינות בין הנתבע לבין הצד השלישי, מצויות בתחומי סמכותו העניינית הייחודית של בית-הדין לעבודה' באופן, שאילו הוגשה הודעת הצד השלישי כתביעה נפרדת, הייתה גם היא נתונה מלכתחילה בגדר סמכותו העניינית של בית-הדין לעבודה [ע"ע 790/05 ד"ר ויקי רבנו (צוכמן) - Tissera Inc . , ניתן ביום 9.10.07 (להלן: עניין רבנו); וראו: ע"ע 755/05 סעיד עבד אל חאק - ועדה מקומית לתכנון ובניה 'גליל מזרחי', ניתן ביום 18.10.06; ע"ע 1229/01 מכבי שירות בריאות - שרה וקסלר, פד"ע לז 241; עניין יואל שי]. 

בבחינת הסמכות העניינית שומה עלינו לבחון על פי הדין הקיים את הליבה הגרעינית של עילת התביעה בהודעת צד שלישי ואת המסכת העובדתית והעילה בתביעה העיקרית עליהן נסמכת הודעת צד שלישי. זאת, על בסיס נקודת המוצא לפיה 'מעצם טיבם וטבעם, יחסי הנתבע והצד השלישי בבית-הדין קמא, הינם פועל יוצא ונגזר מן התביעה העיקרית שבין התובע לנתבע' [עבל 294/98 קופת חולים כללית - בראכה אחמד והמוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 25.8.2002]".

הכרעה

6.      לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה למתן היתר למשלוח הודעות לצדדים שלישיים להידחות וכי יש להורות על צירופם של מר לנדמן ומר הריס כנתבעים נוספים בהליך, מהנימוקים הבאים:

לעניין מר לנדמן: מתצהירו של מר לנדמן שצורף לבקשה עולה לכאורה כי הוא זה שסיכם עם התובע את תנאי עבודתו ואף שילם את חלק משכרו בין באמצעות הנתבעת 1 ובין במישרין. עוד עולה מהתצהיר כי מר לנדמן הוא זה שקיבל את התפטרותו של התובע וסיכם עימו את תנאי סיום יחסי העבודה. בנסיבות אלה נוכח הודאתו של מר לנדמן בתצהירו הרי שיש לדון שטענת המבקשים לפיה מר לנדמן היה מעסיקו של התובע. כידוע, מקום בו מתעוררת שאלת זהות המעסיק הרי שיש לצרף את כל הגורמים המעורבים בהעסקה.

כמו כן, משנטען כי מר לנדמן היה בעל מניות בנתבעת 1, כמו המבקש 2, הרי שלא ברור מדוע אין הוא נתבע באופן אישי בתביעה. שהרי אם ייקבע כי יש להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את המבקש 2 באופן אישי בתשלום זכויות המשיב, הרי שניתן יהיה לעשות כן אף כנגד מר לנדמן.

לעניין הבקשה להתיר משלוח הודעות לצדדים שלישיים- טענת המבקשים לפיה מר לנדמן התחייב לשפותם בגין העסקת התובע, אין מקומה להתברר במסגרת התובענה. טענה זו אינה מצויה בסמכותו העניינית של בית הדין מכיוון מקורה ביחסים עסקיים בין הצדדים. בנסיבות אלה אין מקום להתיר משלוח הודעות לצדדים שלישיים וטענת המבקשים בנוגע לחובתו של מר לנדמן לשפותם על יסוד התחייבותו לא תידון במסגרת התובענה.